כולנו יודעים שהורים לילדים קטנים הם לעתים קרובות מותשים.אם בנוסף לכך לילד יש בעיות שינה, הפרעת קשב וריכוז, או רגישות חושית גבוהה, מצב ההורים קשה במיוחד.לאחרונה הופיעו כתבות בעמודים הראשונים של עיתונם בעולם על "שחיקה" (burnout) הורית, בין אם שחיקה זו קשורה בקשיי הקורונה, בין אם היא משקפת את מצבם "הרגיל". גישת הסמכות החדשה, ובמיוחד המושג המרכזי של "עגינה הורית", היא קרוב לוודאי הגישה היחידה להורות, ששמה את רווחת ההורה במרכז, ביחד עם רווחת הילד.בין היתר, כי אם להורים לא יהיה טוב, בטוח שגם לילד לא יהיה טוב. פירוט נרחב על הדרכים להשיג מטרה זו ניתן למצוא בספרי החדש "הורים אמיצים".
בסדרת מחקרים הראינו שהגישה עוזרת לא רק להורדת ההתנהגויות הבעייתיות של ילד, אלא גם ליציאת ההורים מחוסר האונים, לשיפור ברמת הכאוס המשפחתי, לעליה בתמיכה לה זוכים ההורים מן הסביבה, לירידת "הטלטול" ההורי (פיתחנו כלי שמודד משתנה זה), לצמצום משמעותי של העימותים עם הילד, וגם לעליה מובהקת במחוות החיוביות של ההורים כלפי הילד. התוצאות מראות כמו כן שלא רק ההתנהגות של ילד משתפרת, אלא גם מצבו הרגשי וכי סימנים של חרדה ודכאון אצל הילד ירדו בצורה תלולה. כלומר, הילד לא רק מתנהג טוב יותר, אלא גם מרגיש טוב יותר.
אז מה הבשורה להורים? כיצד הם יכולים להיות פחות מותשים ומטולטלים? כיצד הם יכולים לייצב את עצמם ולאזן את מצבם הרגשי וגם הגופני מול הלחצים הבלתי פוסקים של ההורות?
להלן סדרה של עקרונות ו-"טיפים", באמצעותם כל הורה יוכל לעגן לא רק את הילד, אלא גם את עצמו. עגינה הורית, פירושה שההורה מצליח לייצב את עצמו, להתחבר למקורות הכוח שלו, להפסיק "לרוץ" אחרי הילד (ככל שרצים יותר, כך הילד רץ מהר יותר), לצאת מן הבדידות, וללמוד כמה כלים ברורים שמאפשרים לו להציב לילד גבול חם ואוהב.
זכור שהרווחה, המנוחה, הרוגע והמרחב האישי שלך הם לא רק חיוניים עבורך, אלא גם עבור ילדך! בלי זה הילד לא יזכה לעוגן הורי, כי הורה מטולטל לא יכול לספק לו יציבות ובטחון.
למד להימנע מעימותי סרק, וויכוחים חוזרים, הסברים אין סופיים, וקרבות של מילים וצעקות. כשהילד מושך אותך ל"סחרחרת" זו, עצור, תנשום עמוק, ותגיד לו: "אני לא מקבל את זה! אודיע לך מה החלטתי מאוחר יותר!" תשובה זו מדגימה את העיקרון: "יש להכות בברזל כשהוא... קר!" עקרון זה חוסך הרבה מאמץ ואנרגיה שמתבזבזת בעימותי הסרק. אולי תופתע כשתגלה שתגובה מושהית היא גם יותר יעילה מאשר תגובה מידית.
הורה בודד הוא הורה חלש ומטולטל. שאל עת עצמך איך תוכל לקבל תמיכה מסבים, דודים, וחברים. במחקרינו הוכחנו שהורים יכולים לקבל עזרה הרבה יותר מאשר הם חושבים. כדי להגיע למצב הזה הם צריכים ללמוד למי לפנות, איך לפנות, ומה לבקש. כשהם לומדים לעשות זאת, הם מקבלים הפתעה חיובית. אגב, חלק ניכר מן התמיכה ניתנת באמצעות הטלפון, הווטסאפ והמייל. כך אפשר לקבל עזרה גם מקרובים וחברים שאינם זמינים מפאת המרחק.
· שליטה עצמית מאפשרת לך לנוח! כמה "מנטרות" שעוזרות לפתח שליטה עצמית הן: "יש להכות בברזל כשהוא... קר!" "לא ניתן לשלוט על הילד, אלא רק על עצמי!" ו- "לא צריך לנצח, אלא רק לשמור על עמדתי!" במחקרינו הוכחנו שכשהורים לומדים לחשוב בצורה כזאת וליישם עקרונות אלה, הם מתייצבים, מווסתים את רגשותיכם בצורה טובה, חוזרים לכוחותיהם, ומגלים שהם הרבה יותר חזקים.
תשתמש בזמן בצורה נכונה. כשאתה מפסיק לנסות ולפתור את הדברים באופן מידי, נפתחת לך אפשרות לפעול בשלושה מהלכים: תכנון, ביצוע ומעקב. זה לא מעמיס עליך, כי אתה הוא זה שתחליט על מה תיאבק. ככלל, מספיק פעולה מתוכננת כזאת אחת לשבוע, כדי לשנות מהותית את החיים שלך ואת האווירה בבית. הורה שנשען על "עמוד הזמן" נעשה הרבה יותר גבוה.
· שאל את עצמך איזה שירותים אתה נותן לילדך שהם לא רק מיותרים אלא אף מזיקים. הפסקת שירותים מיותרים, שהילד למד לראות כמובנים מאליהם, משנה את מצבכם ואת מצה הילד. אתם מסוגלים לנוח יותר והילד מתחיל לגדול!
אלה הם כמובן רק ראשי הפרקים. בעבודתנו עם הורים אנו מפרטים כל אחד מן הסעיפים הנ"ל למלאכה מסודרת, שכל הורה יכול ללמוד וליישם. התוצאה: כשאתם חוזרים לעצמכם, אתם מכינים לילד שלכם את המתנה הגדולה מכל: הורה שמעוגן היטב בקרקע ההורית שלו, ועל כן מסוגל לספק לו את העוגן לו הוא זקוק כדי לגדול בבטחה.